מודל ביו-פסיכו-סוציאלי
כדי להבין את ההתייחסות של צוות וומאנה לבריאות האישה, נשמח להכיר לכן את המודל הנקרא "ביופסיכוסוציאלי" אשר מדגיש את הממשק בין גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסוציאליים לבין בריאות האישה וההשפעה ההדדית בין גורמים אלה. אי אפשר להתייחס למצב הפיזי/גופני מבלי להכיר את הגורמים הנוספים שמשפיעים על הבריאות. וההיפך גם נכון, אם נרצה לטפל בבעיה נפשית, אנו חייבות להבין את המצב הפיזי. כבר בשלב ההיכרות שלנו איתך, נרצה להבין את כל אחד מהגורמים הנ״ל כדי לבחון לעומק את מקור הקושי ואת הגורמים המשמרים את הבעיה, וכל זה בכדי להמליץ על הטיפול הכי מותאם לך.
מהו המודל הביופסיכוסוציאלי ?
המודל הביו-פסיכו-סוציאלי מאפשר לנו להתייחס למצב הבריאותי של האישה דרך עדשה רחבה – כמו “wide angle lens“ של מצלמה איכותית. המודל מאפשר לזהות את התרומה המשולבת של הגוף, הנפש והגורמים הסוציאליים והחברתיים המשפיעים על ההתפתחות של מצבי חולי ועל השמירה על הבריאות. ככל שנבין יותר את התפתחות הבעיה או הקושי, נוכל לבנות טיפול יותר מתאים ומדויק עבורה.
המודל מאפשר התייחסות לגורמים ביולוגיים ופיזיולוגיים של האישה, כולל הגנטיקה המשפחתית, רקע רפואי, או נטייה לרגישות מסוימת של איבר בגוף, כמו מערכת העיכול.
הגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על הבריאות כוללים אלמנטים אישיותיים של האישה כולל מופנמות ומוחצנות, נוקשות לצד גמישות או רמת רגישות/אטימות. כמובן שכל אחת מאיתנו נמצאת על רצף של מעט מאוד ועד הרבה מאוד מאותה תכונה. עוד גורמים נפשיים רלוונטיים הם דרכי התמודדות כמו התמודדות אקטיבית לעומת פסיבית, הכחשה, הדחקה, ועוד. רקע נפשי כולל התמודדות בעבר עם משבר רגשי. תסמינים של חרדה ודיכאון גם הם משפיעים חשובים. חוסן נפשי שמורכב ממספר גורמים גם הוא משפיע על רמת הבריאות.
כשמדובר על גורמים סוציאליים, הכוונה היא למצב סוציו-אקונומי, רמת התמיכה החברתית, הן ברמה קהילתית והן ברמה משפחתית, או כל תא חברתי אחר.
אם ניקח לדוגמה אישה אשר חווה קושי או משבר במעבר מאישה לאם, מעבר שנקרא matrescense, תופעה שלעיתים נקראת דכאון אחר לידה, נוכל להיעזר במודל הביו-פסיכו-סוציאלי כדי לזהות את גורמי הסיכון שהשפיעו על מצבה.
נתחיל עם האלמנט הביולוגי: שאלות שנרצה לחקור כוללות – האם ידוע על דיכאון אצל האישה או קרוב משפחה מדרגה ראשונה? האם ידוע על דיכאון אחרי לידה אצל אמה? האם מצבה הבריאותי מכניס אותה לקבוצת סיכון (טיפולי פוריות, סוכרת הריון, או מחלת קרישה)? במישור הביולוגי, יהיה חשוב גם להבין את החוויה של הלידה עצמה – האם היו סיבוכים רפואיים? או צורך להתערבות רפואית באם או בתינוק/ת?
אם נעבור אל הגורמים הפסיכולוגיים הקשורים לדיכאון לאחר לידה, נרצה לדעת איך האם מפרשת או רואה את תקופת ההסתגלות? מה היא מבינה לגבי הקשיים שהיא חווה? האם היא נעזרת בצוות, בחברות או בקרובי משפחה או האם היא מתכנסת אל תוך עצמה? אלו ציפיות היו לה לגבי התקופה של לאחר הלידה? הסתגלות להנקה, שינויים בגוף, בזוגיות והתמודדות עם השינויים הרבים שאישה פוגשת בתקופה זו.
מבחינה סוציאלית, האם היא זוכה לטיפול לו היא זקוקה? האם הצרכים הכלכליים והביטחוניים מסופקים, כדי שהיא תוכל להתפנות להתמודדות עם הקשיים שלה? האם היא זוכה למעגליי תמיכה בקהילה? במשפחה?
במודל הביו-פסיכו-סוציאלי, לכל אחד מהגורמים הנ״ל חשיבות כגורם התומך באישה או המסכן אותה. המודל מאפשר גם לצוות המלווה את האישה וגם לאישה עצמה להבין את מצבה בצורה שיוכל להיטיב לה. למשל, אם חד-הורית עם רקע של מצבי-רוח תוכל כבר בשלב של ההריון למצוא קבוצת תמיכה וטיפולים משלימים שיעזרו לה לשמור על מצב-רוח מאוזן במשך ההריון. מבחינה חברתית, השתתפות בקבוצת נשים הרות עשויה להעניק לה את התמיכה הנדרשת. גם מקורות תמיכה בקהילה כמו "אם לאם" , עמותה המחברת בין נשים לאחר לידה לנשים המבקרות אותן ותומכות בהן בביתן, עשויים לספק עוד מענה של תמיכה.