אני מאמינה ברפואה ובפסיכיאטריה ממוקדת אדם ולא רק בתסמינים ואבחנות. ז"א להתייחס למכלול בין הגוף עם הגנטיקה והתהליכים הפיזיולוגים שלו, מין ומגדר ויחד עם זאת, השלב בחיים שבו התסמינים מופיעים, הסיפור האישי והאופן שבו היא חווה ומבינה את מצבה. 

אני מאמינה כי כל התהליכים בגוף קשורים זה לזה.

המערכת הלימבית, הקשורה לרגשות ומאחסנת את הזיכרון הרגשי (הלא מילולי) לאורך כל חיינו היא מערכת מרכזית בקשר גוף-נפש. היא מעורבת בעיבוד הכאב ותחושות גופניות נוספות, והעיבוד הזה קשור למצבנו הרגשי.

המערכות ההורמונליות משפיעות על תהליכים במוח ובגוף. בגוף האישה המערכת ההורמונלית הקשורה לרבייה משפיעה על כל המערכות בגוף. כמו כן, אסטרוגנים יכולים להשפיע על פעילות הנוירונים במערכת הלימבית.

אני מאמינה כי בהרבה מקרים התערבות תרופתית יכולה לעצור מעגל שלילי בין גורמים פסיכולוגיים וגורמים גופניים, ולעצור תהליכים של מחלה גופנית ונפשית. בחלק מהמקרים זה חיוני, בחלקם אפשר לדון ולבחור לא לקחת תרופות. נושא חשוב מאוד שאני דנה עליו עם המטופלים והמטופלות שלי הוא הפסקת התרופות – באילו מקרים ומתי?

אני מאמינה בפיתוח מודעות לגופנו ולנפשנו.

הדרך הכי טובה לעזור במסע של ריפוי היא שילוב של מחקר וידע רפואי עם פסיכותרפיה. בחרתי בשיטות פסיכותרפיה המשלבות חיבור לרגש ולגוף גם יחד, עם רציונליות ופעולות אקטיביות לשינוי: טיפול דינמי חוויתי Experiential Dynamic Psychotherapy   ,טיפול ממוקד סכמה Schema therapy , טיפול בטראומה – חשיפה ממושכת Prolonged Exposure.