תקופת חיים שיכולה להיות מאד סוערת. מצד אחד, הגוף משתנה, גלי חום, עצבנות, הזעות, השמנה, ירידה בחשק המיני ועוד. מצד שני, גילוי מחדש של העצמי, מקום לצרכים שלי, אפשרות לשים אותי במרכז, והתרחבות לאופקים חדשים ומלהיבים.

בתקופה הזו, השחלות שלנו כבר רוצות לצאת לחופשה (אתן קולטות שכל הגוף שלנו כבר צועקת שהיא רוצה לעשות רק מה שהיא באמת רוצה לעשות) ולכן אנחנו רואות ירידה באסטרוגן ובפרוגסטרון. הירידה בשני ההורמונים האלו יוצר לנו סימפטומים בשלל צבעים.

שיח אברהם נחשב לצמח דופמינרגי, שנקלט לדופמין (הורמון שעוזר בלמידה ובמצב רוח) מעלה אותו, משפיע על ההיפופיזה ומעודד פרוגסטרון.

משמע, שהוא גם יכול לשפר לנו מצב רוח וגם לקדם הפרשת פרוגסטרון בגוף. זאת הסיבה שאנחנו שומעות עליו כשמתחילים לדבר על צמחים תומכים לתקופה המנופאזה.

יחד עם זאת, אני רוצה לדייק מעט את השימוש בו. עיקר פעילותו היא סביב הסדרת ביוץ וקידום פרוגסטרון מכאן ניתן להבין שהוא יהיה הכי מתאים לשימוש בתקופה הפרה-מנאפוזה, כאשר עדיין ישנה וסת. בשלב הפרה יש "יותר" אסטרוגן ושיח אברהם ידע לאזן את זה ולהכניס את הפרוגסטרון לחגיגה.

בגלל שהוא באמת כזה צמח מדהים כמובן שהוא יטיב גם במצבים שמנופאזה בשיאה אך עם זאת בשלב הזה הייתי חושבת על צמחים נוספים שיעזור לתמוך בצורה שלמה וממוקדת יותר, כל אחת עם מה שנכון עבורה.