שתי גישות טיפול בשלפוחית רגיזה

בעיות גופניות שקופות: חשיבותם של חיבורים בין גוף לנפש

שלפוחית רגיזה - שתי גישות טיפול:

טיפול CBT בשלפוחית רגיזה Overactive Bladder Disorder) OAB)

מאת: ד"ר רומי אנגל, פסיכולוגית רפואית

כחלק מהעיסוק והטיפול שלנו במרכז וומנה (Womena) ברצפת האגן, אזור כל כך מרכזי בגופה של האישה, חוויתי גילוי מרגש לאחרונה, אף משנה חיים על טיפול יעיל לשלפוחית רגיזה ותכף אפרט.

הגילוי עלה במהלך החשיבה המשותפת של נשות הצוות הרב-תחומי על חשיבותו של רצפת האגן. איך היא נראית? מה תפקידה? איך מחזקים אותה? איזה תפקידים יש לה בשמירת בריאותה של האישה לאורך החיים? מה היא התרומה של יוגה לנשים, פיזיותרפיה ורפואה סינית להתמודדות עם בעיות של אזור זה בגוף? (ראו את הניוזלטר שלנו – אוגוסט 2022).

מה זו שלפוחית רגיזה?

זהו מצב שבו שלפוחית השתן מתכווצת ויש תחושה של דחף חזק להשתין מיד. שלפוחית רגיזה אינה מחלה אלא תסמונת. מדובר על מצב שבו שלפוחית השתן מתכווצת ויש קושי רב להתאפק. הדחיפות אינה דווקא כתוצאה של שלפוחית מלאה.

לחלק מהנשים יש טפטוף כתוצאה מכך שהן לא מספיקות להגיע בזמן לשירותים. עוד סימפטום הוא תדירות גבוהה של השתנה, כלומר, יותר מ7-8 פעמים ביום. כמובן שישנם אנשים ששותים יותר או פחות או אלה הסובלים ממחלת רקע והמספר אצלם משתנה. לעיתים יכולה להיות נוקטוריה – יקיצה פעם אחת או יותר במהלך הלילה להטלת שתן.

עד כמה הבעיה נפוצה?

לפי מחקרים אפידמיולוגיים, מדובר על בעיה שכיחה מאוד, שקיימת ב-15% מהאוכלוסייה הכללית. זאת אומרת, 15 אנשים מתוך 100 סובלים מהתסמונת. התסמונת עולה עם הגיל ואין הבדל מהותי בין נשים לגברים ברמת השכיחות..

נשמע דיי בנאלי לא?

אז התשובה שממש ממש לא!! דמייני לרגע את הסיטואציה הבאה- את מתכננת טיול, נסיעה ברכב או בתחבורה ציבורית, של מעל שעה. את מודעת לכך שהסיכוי שתחושי דחף להתפנות קיים ובנוסף שאם הדחף יעלה, לרוב את לא מקבלת התראה יותר מדי ארוכה מראש, כלומר הדחף הוא חזק ויש צורך אז בשירותים קרובים.

עכשיו הוספת לסיפור חבר נוסף, חבר בשם סטרס. לחבר הזה יש השפעה נוספת במצב- התכווצות נוספת של שלפוחית השתן. כלומר הגברנו את רמת הדחיפות.

לאורך השנים, מגיעות אלי בחורות, ונשים בטווח רחב של גילאים אשר מתארות פגיעה משמעותית באורח חייהן כתוצאה משלפוחית רגיזה. קחו למשל את חלי (שם בדוי) סטודנטית אשר לאט לאט צמצמה את היציאות שלה מהבית בגלל חשש שהיא לא תספיק להגיע לשירותים בזמן. עם הזמן היא התרחקה מהחברות מרוב עיסוק בבעיה וכתוצאה מהבושה שחווה לגבי מצבה. תמר (שם בדוי), מטופלת נוספת בת 62 התקשתה לשבת בזמן הטיפול בגלל הלחץ שחוותה בשלפוחית השתן. במהלך הטיפול יצאה להתפנות מספר פעמים. עם הזמן העדיפה לקיים את הפגישות בטלפון כדי שלא תצטרך לצאת מהבית, ולהתרחק מהשירותים. ההימנעות של תמר התפשטה לעוד פעילויות שפעם מאוד אהבה כמו ספורט וטיולים. 

איך מטפלים בבעיה:

החוקרים שהציעו את התוכנית הטיפולית שאליה נרצה להתייחס כשישנה בעיה של שלפוחית רגיזה התבססו על דיווח שקיים עוד גורם בנוסף לתחושה של שלפוחית שתן מלאה אשר משפיע על דחיפות להשתין. מדובר על ההשפעה של מחשבות מעוותות על הדחיפות להשתין. דוגמא לקוגניציה שמגבירה סטרס היא,  "מה אם אני לא אמצא שירותים באזור?", "מה אם נתקע בפקק ולא אספיק להגיע לשירותים?" בעקבות ההבנה הזאת, הם יצרו התערבות אשר משלבת בין שינוי פיזי של רצפת האגן יחד עם שינוי קוגניטיבי והתנהגותי.

ב-2020 פורסמה תוכנית טיפולית לשלפוחית רגיזה (מצורף לינק לפרטי המאמר) על פי גישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, הראשונה במינה לטיפול בשלפוחית רגיזה. המודל מחבר בין מצב כמו צליל של מים ומחשבה, "אני צריכה להתפנות" ותחושות פיזיות כמו התכווצות השלפוחית ודחיפות למתן שתן. כתוצאה מכך, ההתנהגות היא ריצה לשירותים. אם נוסיף את החשש "מה אם אני לא אספיק להגיע בזמן", נכנס גורם נוסף למשוואה ועוד טריגר שעלול להגביר את רמת הדחיפות.

לפי הפרוטוקול הטיפולי של התוכנית, במהלך 4 מפגשים, המטופלת לומדת על התסמונת, מקבלת המלצות על שינויים באורח החיים, מתרגלת תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן, ומתחילה חשיפה הדרגתית שמאפשרת לה להגדיל את מרווחי הזמן בין ההשתנות.

 

מודל CBT לטיפול בשלפוחית רגיזה

מודל CBT לטיפול בשלפוחית רגיזה

 

דוגמאות מהקליניקה:

מטופלת מספרת: חיילת בת 21, עם אבחנה של שלפוחית רגיזה

"מאז שאני זוכרת את עצמי אני צריכה ללכת לשירותים בתדירות גבוהה. במהלך שנות הלימודים בבית ספר, הלכתי לשירותים כל הפסקה בין שיעורים, כל פעם שהגעתי הביתה (גם אם יצאתי רק לכמה דקות) ובכל הזדמנות. גם אם התרוקנתי לפני חצי שעה, אני עדיין צריכה לשירותים. זה נהיה בלתי נסבל במיוחד לפני השינה, אז הייתי מרבה ללכת לשירותים, לשמוע שיוצאות ממש כמה טיפות ואחרי דקה כשאני כבר במיטה אני שוב מתחילה להרגיש תחושה של פיפי. שמתי לב שלקראת יציאה מהבית זה גם מחמיר, המחשבה "מה אם לא יהיו לי עוד הזדמנויות למצוא בהן שירותים" גורמת לי להתכווץ. כך שאני הולכת לשירותים, מחכה שכל טיפה תצא ועוד לפני שאני מספיקה לשטוף ידיים אני שוב צריכה. זה יכול להימשך ככה במשך עשר דקות. לעשות פיפי, ללבוש מכנסיים, לסגור כפתור ושוב התחושה שאני שוב צריכה להתפנות. רוב הפעמים שאני צריכה לשירותים הפיפי יהיה קצר, לא תואם בכלל לתחושת כבדות שאני מרגישה בשלפוחית. במהלך השנים ניסיתי להזכיר לעצמי שאם אלך עכשיו יצאו רק כמה טיפות ושעדיף לי לחכות קצת אבל עדיין תחושת הדחיפות הייתה נשארת.

לאחרונה, בהנחיית המטפלת שלי, התחלתי להגיד לעצמי "יהיו עוד הזדמנויות ללכת לשירותים" כל פעם שאני נכנסת ללופ של לעשות פיפי ללא הפסק. זה עזר לי להפחית את כמות הפעמים בה אני הולכת לשירותים בחצי. כנראה שלכל אחת יש סיבה קצת שונה לדחיפות השתן שלה, כנראה שאצלי הדחף נלווה במשהו מנטלי של לחץ. כשהתחלתי לשים לב לאיזה מחשבות עוברות לי בראש בעת "התקף פיפי" הצלחתי להבין קצת יותר מה גורם לי ללחץ הזה, זה שנותן לי את התחושה שיש לי פיפי. במהלך הטיפול אני גם מבינה יותר את הקשר בין דפוסי חשיבה והתנהגות על תחושות פיזיות בגוף וההפך, התחושות בגוף יכולות להשפיע על המחשבות והפעולות שלי. בהמשך אני מבינה שחיזוק שרירי רצפת האגן גם יעזור לי מאוד".

איך תדעו אם מדובר בשלפוחית רגיזה? פנו לרופא.ת המשפחה לאבחון והתייעצות. ואם זאת אכן האבחנה, הצוות שלנו יוכל לעזור. אל תישארי בלי מענה. יש פתרונות להקל עלייך.

ביבליוגרפיה:

טיפול פיזיותרפיה רצפת אגן בשלפוחית רגיזה

מאת: פז אלסטר פיזיותרפיסטית מוסמכת, מתמחה בפיזיותרפיה רצפת אגן

כאשר מגיעה אלי מטופלת עם תלונה של שלפוחית רגיזה ונטייה להליכה מרובה לשירותים חלק מאוד משמעותי בטיפול הינו מילוי טופס מאזן נוזלים על ידי המטופלת, זהו טופס שלמעשה דורש רישום של 24 שעות ביממה לגבי התנהגות סביב ההתרוקנות, מתי הלכה, מה הייתה כמות השתן שיצאה, האם היו דליפות, מה שתתה ואכלה במהלך היום. את הטופס יש למלא במהלך 3 ימים ולאחר מילויו ניתן לקבל ממנו תמונה מאוד טובה לגבי הרגלים והתנהלות סביב השירותים.

תמיד מדהים לראות עד כמה מילוי הטופס נותן כיוון לטיפול ונותן מגוון אפשרויות להתנהלות. פעמים רבות שינוי הדרגתי במנהגים והבנה שלהם יכול להוביל לשינוי משמעותי באיכות החיים.

כמות השתייה שאנחנו שותות הינה בעלת השפעה מכרעת על הצורך להתרוקן ולא תמיד היחס ישר. אם אשתה הרבה ארגיש יותר צורך להתרוקן אבל אם אשתה פחות מדי מתוך מחשבה שאז לא אצטרך ללכת לשירותים הוא שגוי. שתיה מועטה מדי גורמת לשתן להיות יותר מרוכז וריכוז זה מגרה את השלפוחית להתכווץ הרבה יותר ובתדירות גדולה יותר ואז תחושת הצורך גוברת גם אם למעשה אין לי הרבה שתן בשלפוחית.

כמו כן זה נותן לנו מידע על עצירויות שיכולות מאוד להכביד על האגן, השלפוחית ורצפת האגן ומחייב התייחסות ממוקדת.

חשוב גם לזכור ששלפוחית השתן שלנו לעולם אינה ריקה לגמרי, תמיד נשארים כ- 50 מ"ל נפח שארית לצורך תפקוד תקין ולכן אם אני מאוד אתאמץ, תמיד יהיה מה שיצא אך הוצאה זו פוגעת בתפקוד השלפוחית ולכן יש להימנע מכך.

הדרך להימנע מכל אלו נלמדת בהדרגה תוך הקשבה לגוף וללא יצירת סטרס נוסף שיחמיר את הבעיה או יצור בעיה חדשה.

בנוסף יתכן שאמליץ על בדיקת רצפת האגן, זו בדיקה פנימית שמאפשרת לנו לדעת מה רמת העבודה ויכולת התפקוד של רצפת האגן ובהתאם לה ניתן להתאים תרגילים שיתאימו ספציפית למטופלת. התרגילים יכולים להיות יותר לכיוון של חיזוק או דווקא יותר של הרפיה ולעיתים הם יתרכזו יותר בשיפור הקואורדינציה. התרגילים מותאמים אישית למטופלת והבדיקה תמיד נעשית אך ורק בהסכמה מלאה ותוך התייחסות לרצון המטופלת. במידת הצורך ניתן גם לא לבצע את הבדיקה אם המטופלת לא מעוניינת בה מכל סיבה שלא תהיה.

עוזר מאוד במצבים אלו לעבוד בשיתוף פעולה עם מטפל שמתייחס גם לפן הפסיכולוגי של המצב לצורך התקדמות מהירה ויעילה יותר שנותנת מענה מקיף לבעיה. וזה יתרונה של WOMENA.

לקבלת עדכונים וקישורי חינם להרצאות הצטרפי לקבוצות הוואטצאפ השקטות שלנו

אהבת? שתפי:

תפריט נגישות

השאירי פרטים ונחזור אלייך

Thank you

סובלת מחרדות ? ייעוץ נפשי ללא עלות