שיחה על שפה, מחזוריות ומיניות

רומי- ​נושא המעסיק נשים רבות וגם אותי כפסיכולוגית רפואית הוא חוויית הכאב וחוסר הנוחות בעת קיום יחסי מין.

פגשתי נשים רבות אשר חוות כאב זה כתוצאה מריחוק מגופן וקושי בחיבור למיניותן, חלקן נשים צעירות, אשר לא זכו לעבור ליווי או תמיכה סביב גיל קבלת המחזור, עניין אשר אולי תורם לנושא.

כיצד את והגישה הגינקוסופית מתייחסות לנושא זה?

בת- כן. קודם כל אני חושבת שכמו כל דבר, המילים שלנו הן ממש ממש משמעותיות אז הייתי מוסיפה את המילה חדירה. כשאני מדברת על יחסי מין, הייתי מציעה לשים לב שאני לא מגדירה יחסי מין כ- "חדירה", אלא מתייחסת לחדירה כפרקטיקה אחת בתוך מגוון שלם של אפשרויות. חדירה יכולה להיות כואבת, יחסי מין הם הרבה דברים שלא בהכרח כוללים חדירה. וזה גם מהמקום של השפה וגם מהמקום שיש לנו פערים עצומים בין מה שאנחנו אמורות לדעת לבין מה שבפועל אנחנו יודעות.

אפשר להקדיש רגע מחשבה למילה "חדירה" ולבדוק אם יש מילים נוספות שיכולות להחליף אותה. נגיד- איחוד, חבירה, מפגש או כניסה.. לבדוק אם יש מילה שמרגישה פחות חודרנית.

רומי- ​אני מבינה מכך עד כמה משמעותי האופן בו אנחנו תופסות ומדייקות את הגדרת הכאב – כ"כאב במהלך יחסי מין הכוללים חדירה"

בת- זה משהו שדורש תשומת לב. גם במחשבות שלנו. אנחנו בטוחות שיחסי מין שווה חדירה, יחסי מין הם בופה רחב עם שפע של אפשרויות לבחור מתוכן, אז זה הדבר האחד שאני חושבת שאפילו רק ההבנה שלו מורידה הרבה לחץ ועושה הרבה שקט.

רומי- ​כלומר – ישנן אפשרויות רבות לאינטימיות ויחסי מין הם מגוונים ויכולים לכלול צורות שונות של מגע ומיניות, גם ללא חדירה

בת- מלבד אחת. ומלא פרקטיקות …

רומי- ישנן ​דרכים רבות המאפשרות יצירה של אינטימיות ותחושה של "יחד".

מטופלות רבות שאני מלווה רואות בחלק של סקס עם חדירה משהו הכרחי, משהו שמצופה מהן ואף תנאי להיותן "בנות זוג טובות" .

בת- הדבר הבא זה שוב, אם היא מחזורית רגע לבדוק אם היא מכירה את המחזוריות שלה? מתי כואב לה? האם יש זמנים בהם כואב יותר? באיזה שלב במחזור שלה היא מגיעה לאינטימיות? ואיך כל עונה מדברת אחרת?

להזמין לעוד חקירה וחיבור לגוף, להכיר את ההפרשות, האם היא בכלל יודעת על הקשר בין עוררות מינית לרטיבות? האם היא יודעת לעשות את החיבור הזה? ובכלל, איפה היא נמצאת עכשיו בחיים? איך היא ישנה, אוכלת? האם יש לה חשק לחיים עצמם?

שוב יש המון ידע בסיסי שאנחנו לא יודעות אותו.

הרבה נשים צעירות יגידו "וואי היה לי מזה כיף לפני שהתחלתי לקיים יחסי מין..היה ככה וככה..אבל ברגע שהגעתי לשלב הזה, בו אני מצפה מעצמי לאפשר חדירה אני מרגישה הרבה פעמים שאני לא יכולה ללכת אחורה. אני לא יכולה לחזור לפרקטיקות שהיו לי ממש כיפיות. אז עכשיו זו מנת חלקי, כאב"

רומי– ​ואז הן תופסות את הכאב כגזירת גורל.

בת- זה פחות המקום הפתולוגי, זה יותר המקום של רגע להכיר ולבדוק האם אני מבייצת ובא לי, האם אני לפני הווסת שלי וממש לא בא לי, אני בימים יבשים יותר או בימים רטובים יותר, מנעד שלם. ובתוך זה המקום שאני מזמינה לעבודה איתו הוא באמת חיבור עם הדו שיח על זה עם הגוף, מה הפות שלך אומרת? מה הנרתיק שלך אומרת? מה הן מבקשות ממך? איפה השיח שלכן? ובסקרנות בודקות ביחד מה עולה.

זה יכול להיות מלא מלא דברים.

רומי- למעשה, אנחנו מעודדות נערות ונשים צעירות להסתקרן, להתבונן ולחקור את גופן, מעבר לאינפורמציה הקיימת ברפואה הקונבנציונלית.

אין ספק שזה מפתח את המודעות לכל הנושא ואת החיבור למתרחש בגוף ולמיניות, ובוודאי כאשר מתחילים כבר בשלבים המוקדמים של ההתבגרות, קבלת המחזור והתפתחות הגוף, במיוחד כאשר נעשה בליווי אדם קרוב כמו אמא או מטפל מתאים.

בת- ברגע שאנחנו מתחילות לתת יותר מילים לחוויות שלנו, לתחושות, הן יוצאות מהתחום האמורפי- משהו לא מוסבר שאני רק מרגישה ויכולות להיכנס לתוך מרחב מסוג אחר לגמרי, מקום שמאפשר לנו לפעול בתוכו. לשנות את מה שלא עובד.

אני חושבת שאחד הדברים שהכי מקדמים בריאות נשית, הוא היכולת לשתף. אם נחזור לאמונות או למחשבות שיש לנו, יש המון קולות שמבטלים את האיכות הנשית הזו של שיח ושיתוף (מרכלות, מקרקרות, מפטפטות חופרות ועוד ועוד) ולדעתי, זו לחלוטין שלילת כוח.. השיתוף הנשי הוא אפשרות ליצור שינוי בהתמודדות האישית והפרטית, ביצירת שפה חדשה ושינוי מציאות שלא מיטיבה.

רומי- ​ממש כמו האגן – רחב וקסום. נפלא להכיר תחום טיפולי מקצועי כה חשוב בעולם של נשים.

אני חושבת על הקלף מתוך הערכה שלך שבו יש אגן

והזרע הצומח מתוך האדמה – באמת מאוד מיוחד.
שמחתי מאוד ​לשוחח איתך על נושא כל כך חשוב.

אני בטוחה שכל אישה זקוקה לעוד נשים סביבה, בכל שלב בחייה.
נהניתי להתנסות בערכת הקלפים שלך ובציפיה ​להמשיך להכיר את השימוש בה בקליניקה​.​

תודה רבה על השיחה בת!