חיים בצל המלחמה – War-Life Balance

איך ממשיכים לנהל חיים לצד מלחמה?

• לבדוק קודם כל מה שלומי, ע"מ שאראה אם אוכל לעזור לסובבים אותי. כמו ההנחיות שמקבלים במטוס לחבישת מסכות החמצן במקרה הצורך – קודם המבוגר ורק אח"כ הילד.

• מה קורה בגוף? לאחר ההלם הראשוני, חלקנו הורדנו הילוך בחיינו האישיים ובלי משים נשארה בגוף דריכות קבועה. מומלץ, לעצור ולהתייחס לגוף, לבדוק אם השרירים מכווצים, אם יש דפיקות לב מואצות, האם הפה יבש? בהתאם למה שאני מזהה בגוף, אוכל לשאול את עצמי, "למה אני זקוקה כרגע"?

• מינון של חדשות. מומלץ להתעדכן בתקשורת הכתובה, במקום לצפות בחדשות. הקריאה מציפה פחות ומאפשרת למנן את האינפורמציה. אפשר לבדוק השפעה של הפחתת תדירות בדיקת המבזקים והחדשות. למשל, אם המצב מאפשר, לעשות הפסקת חיבור לחדשות בסופ"ש ולבדוק, האם אני חשה שינוי פיזי או נפשי?  

• יש להתייחס לשפה שלנו כדי לשמור על חוסן. לא להיסחף לאמירות קשות כמו "כולם בפוסט טראומה / הלכה המדינה…", ולזכור שלמילים שלנו יש כוח. האתגר הוא להחזיק את השבר וגם את התקווה בכפיפה אחת.

איך ניתן לשמור על האיזון בין המלחמה לחיים: War-Life Balance?

• לקבל את המצב. הנפש של כל אחת מאיתנו מושפעת מהתקופה המורכבת שבה אנו נמצאות. כתוצאה מכך, מנעד הרגשות יכול לנוע בין עצבנות, עצב, פחד, כעס, ייאוש ואשמה, ואף ברגעים של תחושת התפרקות. יש חשיבות גדולה לפעול ברגעים אלו לפי מצפן הערכים שלך, לא לנטוש את הדברים החשובים לך, ולמרות הקושי, להמשיך לדבוק בהם. יש להחזיק עוגנים של משמעות בדברים הקטנים, למשל תופעות טבע, חיבור עם בן משפחה או קולגה יקרה, שיר שנגע עמוק בליבך או מעשה נתינה שאליו נחשפת.   
• להיצמד לשגרה. הרבה דברים אינם בשליטתנו, אך ניהול שגרה עוזר לנו להיות בשליטה ולהכיר תודה וברכה גם על הדברים הקטנים. השגרה היא האנטיביוטיקה לנפש!
• התנועה בין לשמור על עצמי ולתת לאחר. ההמלצה היא למצוא את האיזון בין לשמור על עצמך לבין לתת מעצמך לאחרים. זאת למרות ואף-על-פי המורכבות של היותך אישה וריבוי התפקידים שלך בכל החזיתות. אנו ממליצות לך לבדוק, מהם התפקידים המרכזיים בחייך כעת? איך הצרכים בתפקידים השונים השתנו בתקופה הזאת, האמהות, הזוגיות, הטיפול בהורים מתבגרים והאחריות בעבודה? מה הציפיות שלי מעצמי? מה אפשרי כרגע?      
• חמלה עצמית. יהיו ימים טובים יותר וימים טובים פחות – חשוב לשמור על התנועה והגמישות ביניהם – ולקבל את החלקיות. אחד השיעורים של התקופה הוא ללמוד להתמודד עם תחושת הפגיעות שהתגברה מאז ה-7.10.   
• קשרים חברתיים מיטיבים. בדקי אלו קשרים חברתיים טובים עבורך, המנעי מקשרים רעילים שעושים לך רע. בכתבה בניו יורק טיימס שהתפרסמה לאחרונה יש התייחסות לחברות מסוג "ערפד", ששואבת ומרוקנת אותך מאנרגיה, לעומת חברות אשר מרגיעה ותומכת. גם הרעיון לשיחה הזאת בינינו עלה בזמן הנוכחי בעקבות הצורך בחיבורים משמעותיים.  

לסיכום, כשהמצב שברירי ואנו בתקופה פחות טובה בחיים, מציעות לכן להיעזר ב-5 עוגנים, המכונים חמשת ה"ת" (מתוך האתר של עמותת ״תעצומות״):

תזונה – אוכל ושתיה מאוזנים – צורך בסיסי – דלק ראשון.

תנועה – להניע את הגוף – לזוז למען בריאותנו הנפשית. לצאת לנשום אוויר – "לצאת לטיול עם הכלב, גם כשאין לך כלב"

תודעה – לבחור במה להזין את התודעה,  במה אנחנו בוחרות לצפות ולמה להקשיב. לתרגל הפנית קשב גם לחלקים של הטוב.

תמיכה – לא להיות לבד בתקופה זו. לחפש את הביחד. במקרים מסוימים לבקש ייעוץ מקצועי.

תקווה – כמו הדורות שלפנינו, ששרדו תקופות קשות והמשיכו לצמוח ולשגשג, גם עכשיו – יש אופק. ״יהיה אחרת, אבל יהיה!״

חשוב לשמור על על עצמנו, "להרים את הראש מעל המים", גם (ובמיוחד) בתקופות קשות…

כדי לסייע ולהדריך אותך ברוח חמשת העוגנים, אנחנו כאן. מזמינות אותך לפנות אלינו ולקבוע ייעוץ. טלפון/ווטסאפ: 054-248-6810