מכירות מצבים כאלו? שהקרקע נשמטת מתחת רגלייך וממש לא יציב, שאת מרגישה תלויה, קצת חסרת אונים, ללא שליטה על מה שקורה. שמופיעים 'אורחים' כמו: לחץ, פחד, בהלה, דאגה, חוסר בטחון, אי וודאות, מחנק כזה ומערכת העצבים הסימפתטית נכנסת לפעולה יותר. לעיתים זה קורה בתקופות מעבר או למול משבר אישי או מקצועי. לא תמיד זה צפוי.

גיל המעבר עשויה להיות מצב כזה של 'בין שמיים וארץ'. מה קורה לי? מה שהכרתי כבר לא משרת אותי? שינויים ותסמינים שונים אשר עשויים לבלבל, להלחיץ, להפחיד אפילו.

כדי להדגים איך תרגול היוגה עשוי לעזור בגיל המעבר, אתן דוגמא מהתמודדות אישית שלי ממצב 'בין שמיים וארץ'. ייתכן שהוא מוכר לעוד א.נשים.

טיסות- באמת בין שמיים וארץ. אני לא אוהבת שאין לי קרקע מתחת לרגליים, שאני מעופפת לי אי שם, שאין לי שליטה על ההגה או על התנאים החיצוניים ולא יכולה לצאת החוצה.

 

היינו בחופשה משפחתית בהולנד לפני כמה ימים. דורש טיסה. אין ספק. בחירה מודעת לחלוטין מבחינתי להיות שם, בטיסה, בין שמיים וארץ. לעבור במקום המפחיד כדי להגיע לכרי הדשא הירוקים. הזדמנות לתרגל יוגה בחיים. בשביל זה תכל'ס אני מתרגלת יוגה על המזרון. בדיוק בשביל מצבי חיים כאלו. מצבי 'בין שמיים וארץ' כאלו (לא רק בטיסות כמובן).

לפעמים צריך להגיע למצבי אי וודאות, לטפס מעלה או לעבור במנהרה בדרך לאור, לבחור להתחכך בפחד כי אחרת לא נתאמן בליפול, בחוסר שליטה. ככה אני מחזקת את שריר החוסן הפנימי והמסוגלות. (אפשר גם לקחת כדור שינה, כדור הרגעה ועוד כדור שינה- נכון. אבל הרי בחרתי להיות שם, כדי להתאמן….). לפעמים מצבי הוודאות אינם בחירה שלי בהכרח. פשוט קורים.

 

אז מה עשיתי בהמראה ואח"כ במשך הטיסה, עד שהרגשתי שוב קרקע יציבה מתחתיי?

• לפני- באתי בלב פתוח וסקרנות לדעת- מה יהיה הפעם בטיסה? פתוחה לכל תרחיש. זיהיתי את הלחץ והחששות עולים, יורדים. נתתי להם להיות. בלי התנגדות. חייכתי אליהם. דיברתי איתם. צעדתי איתם יד ביד למטוס, למקום שלי 21B.
• הרגעה קוגניטיבית– מה כבר יכול לקרות? כל יום יש מאות טיסות שמגיעות בשלום, טייס לא יקח על אחריותו כל כך הרבה נוסעים. אם יש ספק הכי קטן- לא היינו טסים. טובי המוחות, מגוון מהנדסים חכמים תיכננו, בדקו, ניסו ובדקו שוב את העניין הזה של טיסה ואישרו אותו. טייסים וטייסות הם אנשים מאוד אחראים ועוד כאלו אמירות הגיוניות, רציונליות. הרגעה קוגניטיבית מבוססת על ידע. ידע אמיתי, מחקרי, מוכח שעל בסיסו הבנתי מה קורה פה.
• מיקוד באובייקט אחד– בנשימה. עצמתי עיניים, ספרתי נשימות, נשמתי נשימת אוג'איי נפלאה (מה גם שהרחש הפנימי שלה כאילו גובר על רעשי המנועים, לפחות כך הרגשתי באותו הזמן). ממש התעקשתי להחזיר את תשומת הלב לתנועת האוויר- נכנס, יוצא ולא להיגרר לתחושה הלא נעימה הזו כשמתנתקים מהקרקע, שעולים ועולים בשיפוע מעלה.

• התבוננות- כוללת שתי אספקטים- האחד: התבוננות בקבוע, במה לא תלוי בדבר, 'לראות את עצמי מהצד' קצת, ולזהות גם את המשתנה והחולף- התחושות, ההרגשה בבטן, הבחילה הקלה, הלחץ באוזניים, 'רעשי' המטוס, קולות הנוסעים. רק לזהות אותם ולהבין שכל אלו חולפים, משתנים. לא להתערבב או להיאחז בהם או לדון בהם יותר מדיי. ואז אופס, גם עוד דקה חלפה. ועוד אחת.

 

• אספקט נוסף להתבוננות (גם אותו ניתן לתרגל בשיעור יוגה) – ועליו מוכנה גם לפתח אפליקציה, תוכנה או לרשום פטנט- וויסות הדדי או וויסות בשניים. חוקרים חקרו ודיברו על כך משחר ילדותינו.

 

אני מציעה להוסיף סעיף בחוזה הטיסה או 'הטבה' כזו, שאני מוכנה לשלם עליה בשמחה. 'ההטבה' עובדת ככה- אני בוחרת לי עם העלייה למטוס דייל או דיילת שאני מזהה בה/בו ששרירי החיוך שלו/ה גמישים ומצב רוחם, עייפותם והאנרגיה הכללית שלו/ה – במצב טוב פלוס. עורכת איתו/ה הכרות קצרה בכל שפה (הולנדית, צרפתית, גרמנית), משתפת אותו/ה בפחד שלי (מניחה את זה מול פרצופו/ה באופן ישיר, שיסתדרו עם זה) ועושה תיאום ציפיות: כל פעם שהם עוברים לידי- עליהם לחשוף שיניים ולעלות לעברי חיוך (אפילו קטן), כל פעם שהמטוס קצת זז – עליהם לעלות חיוך לעברי ועדיף גם להוסיף תנועת 'הכל בסדר' בכף יד, כל פעם שהם מקשקשים במיקרופון על מה מוכרים לנו עכשיו – עליהם להגניב לעברי חיוך שאהיה בטוחה שלא עידכנו על התרסקות קרבה, אם נדלקת מנורת החגורה – חיוך + הרגעה קוגניטיבית (זה כלום, זה רגיל, זה אוטומטי קורה כשהטייס מתעטש, אנחנו ממשיכים למכור לכם בשמים ושוקולדים בכל מצב וכו').

• יציבות פנימית ולא משנה אם כנפי המטוס נראים לי בעובי חתיכות נייר בריסטול שזזות עם כל רוח, ציפור או ענן חולף. ממש כמו בתרגול יוגה בשיעור- ייצוב המרכז, מציאת עוגנים בגוף, מולה בנדה, איסוף קהילת שרירים תומכת, עבודה במעגל שרירים סגור (מנסה להפריד ידיים משולבות, לוחצת כף רגל אל כף רגל או כאילו שמה ברקס למטוס. מסתבר שהמטוס לא עוצר אבל תורם לאיסוף המרכז שלי), מדמיינת אותי עושה את תנוחת הגיבורה, האלה, האריה או כל תנוחה עם שם עוצמתי ומולה בנדה טובה.

 

ואז עשויים לקרות שני תסריטים, כפי שיתואר להלן:

1. בטיסה הלוך, אחרי כל מה שתרגלתי כדי לווסת את פחדיי ולהרגיע את לחציי, הילד המתוק שלי מפנה את תשומת ליבי: "אנחנו מעל הים אמא. אם המטוס נופל עכשיו, מה קורה לו ולנו?" או "את חושבת שהמטוס הזו יודע לנחות על הים אם נצטרך?" פתרון במצב כזה: 2 כדורי הרגעה, וויסות הדדי מתוגבר ומעבירה את הילד ליד אבא שלו.
2. בטיסה חזור: מגלה מה כן נשאר לי, מה כן בשליטתי (למשל: מסתבר ששלפוחית השתן סופר בשליטה. התאפקתי מלא רק כדי לא להגיע למצב ההזוי של השתנה בשירותי המטוס שכל מילה מיותרת מלתאר אותם, כולל רעש הורדת המיים המדמה רעש צניחה חופשית). ואז נזכרת שיש לי את האפליקציה 'עברית' בפלפון – קריאת ספרים דיגיטליים (ראה ערך שבוע הספר) והיא לא תלויה בדבר ופועלת גם במצב טיסה. יששש ! בוחרת לי ספר השואב אותי לעולמות אחרים, להדחקה, הכחשה, התעלמות מהסביבה, ניתוק מהשאלות סביבי (אפילו מהדיילת המחייכת, שכבר נתפסו לה שרירי החיוך) וכל המנגנונים הטובים האלו.

בחרתי לקרוא בטיסה שוב את הספר הנפלא "ימים לראות" של הסופרת המופלאה שגית אמת, שכל מילה, משפט ופסקה שהיא כותבת מווסתים אותי. עבד לי מצוין. ספר נפלא למצבי שמיים וארץ וגם ארץ וארץ. ראו Sagit Emet בפייסבוק

 

לסיכום החוויה:

נחתנו בשלום. שמחתי לפגוש קרקע ירוקה וצ'יפס עם מיונז. הולנד מהממת. טיפים והצעות לחופשה על הקרקע- בשמחה. מיותר לציין שרכבות הרים, טיפוס על עצים וכל אקסטרים אחר- לא היה בתפריט שלי. של הילדים- כן.

כל דבר שאינו בשליטתי- הוא שיעור נפלא בשחרור.

או במילים אחרות –  Relax, nothing is in control

יציבות היא עניין פנימי, רוב הפעמים (שיש כיסי אוויר במהלך טיסה- פחות עובד לי).

בטיסה הבאה שאבחר במודע כאמור- אשלם גם לטייס שיחייך אליי (ואולי יקרא לי לעזור לו בהמראה ובנחיתה- כי זה יחזיר לי שליטה) וגם אשלם על מקום למזרון היוגה שלי, שחשוב לי כמעט כמו ילדיי.

דיילת חייכנית תמיד אפשר למצוא בכל חברת תעופה.

ולסיום סיומת ממש, מילותיו של שאול נפתלי למצבי שמיים וארץ:

היום הרגשתי

את הקצה שלי,

את קצה הגובה,

קצה הכוח.

בהתחלה נבהלתי.

ואז הבנתי.

זו הזמנה.

להמשיך לגדול.

 

שלכם, מיכל שני

מורה מוסמכת לויני יוגה מטעם ארגון מורי היוגה בישראל, מלמדת קבוצות של נערות ונשים וגם מפגשים פרטניים מותאמים לכל איש.ה (יוגה תרפיה).