בחרנו להביא לפניכן כמה שירים שנגעו ללבנו ואולי יצליחו להקל עליכן בתקופה כאובה זו
מאת: אילנית לוי, מנהלת אדמיניסטרטיבית במרכז WOMENA
בימים קשים כאלה, חסרות לנו המילים, אנחנו נאלמות, מתקשות לעכל את המציאות הבלתי-נתפסת, והלוואי שלא היתה זו המציאות כלל.
ברגעי חושך אלו, אנו מגלות שישנן נשים, נשים משוררות, המביעות בשפע מילותיהן ושיריהן את אותן מחשבות שנצרנו בנפשנו ולא ידענו או יכולנו לבטא.
דרך שפתן הכל כך מיוחדת, כמה משוררות פרסמו לקהל הרחב את שיריהן המאפשרים לנו להבין את שלל הרגשות הצפים בנו וממאנים לשקוע.
הכח המרפא והמרגיע של השירים בשעת משבר עושה חסד עם כולנו, ומשמש דרך נוספת להתמודדות עם מצבי דחק.
בחרנו לשתף אתכן בשלושה שירים. כל אחד מהם מביא התייחסות שונה למצב.
שירים נוגעים ומחזקים בימים מורכבים
ענף/ עידית ברק
כמו בכל משבר
יש להיאחז בענף הקרוב
לא להיסחף בנהר
לא לטבוע
צריך לבחור היטב
שיהיה בהישג יד
שלא יהיה דק מדי
שיחזיק את משקל הגוף
והנפש
לאורך זמן
כמו בכל משבר
לגלות בסופו שאת גזע
כך פועמים החיים/ שניקה שקד
לא תמיד יש לנו אור לחלק,
לא תמיד הידיים שלנו מלאות,
זה בסדר
גם הירח המלא מתרוקן,
גם הים נסוג לאחור,
גם הפרחים קומלים
גם השמש שוקעת,
ככה פועמים החיים
התכווצות והתרחבות,
אך תמיד היי יודעת,
כפי שהירח לא מתאכזב מהתרוקנותו
כי יודע הוא שטבעו להתמלא,
והים לא נבהל משפלו
כי יודע הוא שטבעו לנוע קדימה,
והפרחים אינם חוששים מגסיסתם
כי יודעים הם שטבעם לפרוח,
והשמש לעולם אינה עצובה משקיעתה
כי יודעת היא שטבעה לקום לזרוח,
אז גם אם ידייך ריקות כעת
ואין לך אור לחלק,
דעי גם את
שטבעך
לחזור
ולשמוח🌼
אני רוצה לנהל את כל החמ"לים/ טל שביט
אֲנִי רוֹצֶה לְנַהֵל אֶת כָּל החמ"לים
לְשַׁנֵּעַ אֶת כָּל הַצִּיּוּדִים
אֲנִי רוֹצֶה לְטַפֵּל בְּכָל הַיְלָדִים
שֶׁל הָאִמָּהוֹת הַיְחַדְּנִיּוֹת
וְשֶׁאֵינָן
אֲנִי רוֹצָה לַהֲפֹךְ עַצְמִי לְוֶסְטִים
עֲבוֹר כָּל הַנִּלְחָמִים
וּלְכִפּוֹת מְגִנּוֹת מֵעַל רָאשֵׁיהֶן
שֶׁל כָּל הַיַּלְדוּת
כֻּלָּן.
לִתְמֹךְ בְּכָל הַמִּשְׁפָּחוֹת
הַמְּפֻנּוֹת
הַנִּשְׁבָּרוֹת
הַמְּרֻסָּקוֹת.
לְהָשִׁיב אֶת כָּל הָאֲבֵדוֹת
לְהַחֲזִיר אֶת כָּל הַחֲטוּפוֹת
אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱסֹף אֶת כָּל הַתְּרוּמוֹת
וְלַהֲבִיאָן לְיַעֲדָן.
לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַהוֹדָעוֹת
לְהָכִין אֶת כָּל הַכְּרִיכִים
לְרַכֵּז אֶת כָּל הַמַּאֲמַצִּים.
אֲבָל בְּיוֹם טוֹב
אֲנִי מַצְלִיחָה
לִפְעָמִים
לִנְשֹׁם
לִפְעָמִים
לִשְׁתּוֹת
לִפְעָמִים
לְהִתְקַשֵּׁר לַאֲהוּבִים וַאֲהוּבוֹת.
בְּיוֹם טוֹב
אֲנִי מַצְלִיחָה
לִפְעָמִים
לִבְכּוֹת.
I want to manage all the war rooms mobilize all the supply chains
I want to take care of all the children
of all the single mothers
and of those who are gone
I want to turn myself into ceramic vests
for all the fighters
turn myself into iron domes over the heads
of all the girls
all of them.
To support all the families
those who were evacuated
those who are broke those who are shattered.
Return all who are lost
bring back all who are kidnapped
I want to collect all the donations
and get them to their destinations.
To deliver all the messages
to make all the sandwiches
to oversee all the efforts.
But on a good day
I manage
sometimes
to breathe
sometimes
to drink
sometimes
to call my loved ones.
On a good day
I manage
sometimes
to cry.
