בודהיזם ואימהות

פסיכולוגיה בודהיסטית כדרך עדינה ללוות נשים בכל שלבי חיי האימהות

מאת: דניאל לוי וינטראוב (MSW) מטפלת בצוות WOMENA
עובדת סוציאלית קלינית, בעלת תואר שני במסלול הטיפולי הקליני ובמחקר טראומה וצמיחה פוסט טראומתית

 

כאמא וכמטפלת, אני פוגשת שוב ושוב את הפער שבין מה שאמרו לנו שאימהות אמורה להיות, לבין איך שהיא נחווית באמת. בין מה שרצינו להספיק לעשות- למה שהיה,

בין איך שרצינו להגיב – ואיך שהגבנו.

אהבה גדולה, כן. רגעי אושר קטנים ויומיומיים, ומשמעות.

אבל גם עייפות, אשמה,דאגה וחרדה, הצפה, בדידות ושאלות קיומיות שלא תמיד יש להן תשובה.

דווקא בתוך המרחב הזה, הלא מושלם, מצאתי שהפסיכולוגיה הבודהיסטית אינה פילוסופיה רחוקה או רוחניות מנותקת, אלא דרך חיים פרקטית, אנושית ומיטיבה. דרך שמסייעת ליולמטופלות שלי ביום יום, ויכולה לסייע לכל אישה באשר היא, בכל שלב במסע האימהות או החיים עצמם.

לא לברוח מהקושי, אלא לפגוש אותו אחרת:

הבסיס של הפסיכולוגיה הבודהיסטית נשען על רעיון פשוט אך מהפכני. הסבל (דוקהה) הוא חלק בלתי נפרד מהחיים האנושיים.

לא תקלה. לא כישלון. לא סימן שמשהו לא בסדר בנו.

 

הקושי מתחיל כשאנחנו נלחמות בסבל, כשהמחשבות הן זה לא אמור להיות ככה.

"אימהות אחרות מסתדרות"

"אם קשה לי כנראה שאני לא אמא טובה"

"באינסטגרם זה נראה קל וזורם"

 

מיינדפולנס

עקרון מרכזי בפסיכולוגיה הבודהיסטית, מזמין אותנו לתנועה אחרת.

להסכים להיות עם מה שיש בגוף, ברגש ובמחשבה, ללא שיפוט.

איך זה נראה באימהות, הלכה למעשה?
באימהות, מיינדפולנס מתורגם לרגעים קטנים מאוד.

לשים לב לכיווץ בחזה כשהילד בוכה, מבלי למהר להדוף את התחושה.

לזהות מחשבה כמו אני לא עומדת בזה, כמחשבה ולא כעובדה.

ולומר לעצמי: זה קשה עכשיו. זה אנושי. וזה גם זמני.

במהלך הריון, זה יכול לסייע בהתמודדות עם חרדה פרינטלית וחוסר ודאות.

אחרי לידה, כאשר כחמש עשרה עד עשרים ושישה אחוזים מהנשים חוות דיכאון פוסט פרטום,

היכולת לשהות עם רגש מבלי להיבהל ממנו היא לעיתים הצעד הראשון להחלמה.

ובשגרה של גידול ילדים, זה מפחית תגובתיות, צעקות ותחושת אשמה מצטברת.

 

חמלה עצמית, מיומנות הכרחית ולא מותרות.

אחד הדברים שאני פוגשת הכי הרבה בקליניקה, וגם בתוכי, הוא חוסר חמלה כלפי עצמנו כאימהות.

אנחנו נדיבות, רגישות ומכילות כלפי הילדים. וכלפי עצמנו לעיתים ביקורתיות, נוקשות וחסרות סבלנות.

בפסיכולוגיה הבודהיסטית, חמלה אינה רחמים אלא היכולת לומר אני סובלת עכשיו, ואני ראויה לטוב.

תרגול של מדיטציית Metta, מזמין להפנות כוונה מיטיבה לעצמי ואז לילדיי.

"הלוואי שאהיה בטוחה, הלוואי שאהיה רגועה, הלוואי שאדע שאני עושה כמיטב יכולתי"

מחקרים מראים שתרגול כזה מפחית תחושת בדידות, חוויה שמאפיינת כחמישית מהאימהות הטריות, ומחזק חיבור,
ויסות רגשי ותחושת שייכות.

 

אימהות כתרגול חיים

אחד הרעיונות העמוקים ביותר בבודהיזם הוא אי הקביעות, ההבנה שכל דבר משתנה.

גם לילות בלי שינה. גם התקפי זעם. גם התחושה שאיבדתי את עצמי.

כאשר אני מצליחה לזכור זאת, לא תמיד ולא באופן מושלם, משהו מתרכך. המאבק מתחלף בנשימה.

הדרישה להיות אמא אידיאלית מתחלפת בנוכחות אנושית.

האימהות, במובן הזה, אינה מכשול בדרך להתפתחות. היא הדרך עצמה.

הרגע הזה, המקום שבו החיים קורים.

אחד העקרונות העמוקים בפסיכולוגיה הבודהיסטית הוא ההבנה שבסופו של דבר יש לנו רק את הרגע הזה.

לא את האמא שהיינו אתמול. לא את זו שאנחנו מקוות להיות מחר.

אלא את האישה שאנחנו עכשיו.
עייפה, אוהבת, מתלבטת, נושמת.

האימהות מושכת אותנו שוב ושוב קדימה ואחורה בזמן. דאגות לעתיד, חרטות על העבר, השוואות, מה יהיה אם, ואיך הייתי אמורה להגיב. אבל הריפוי, החיבור והוויסות קורים רק כאן.

היכולת לשהות ברגע הנוכחי, גם כשהוא לא נעים, היא מיומנות נרכשת. לא היעדר קושי, אלא הסכמה לפגוש אותו.

לפעמים זו רק נשימה אחת מודעת.

לפעמים מגע בכפות הרגליים על הרצפה.

ולפעמים משפט פנימי שקט

זה מה שיש עכשיו, ואני כאן.

וברגעים האלה, משהו נרגע.

לא כי הבעיה נפתרה, אלא כי הפסקנו להילחם במציאות. להיות עם מה שבא, ברוח רומי.

המשורר וההוגה הסופי רומי מתאר את האדם כמעין בית אורחים.

מקום שבו רגשות שונים נכנסים ויוצאים. שמחה, עצב, פחד, עייפות, תקווה. במקום לגרש אותם או להיבהל מהם, הוא מזמין אותנו לפתוח את הדלת, לפגוש כל רגש בנוכחות, ולזכור שהוא אורח ולא אנחנו עצמנו.

הגישה הזו מהדהדת באופן עמוק את הפסיכולוגיה הבודהיסטית וגם את חוויית האימהות.

רגשות עזים מגיעים בלי הזמנה. הצפה, אשמה, אהבה גדולה, דאגה.

והיכולת שלנו לשהות ברגע הזה, לא למהר לתקן, לא לבטל, לא לשפוט, היא עצמה פעולה של ריפוי.

אולי זה לב העניין. לא להפוך את האימהות למאבק תמידי, אלא לתרגול עדין של נוכחות.

להיות כאן, עם מה שיש עכשיו, ולדעת שגם זה משתנה.

 

לסיכום, דרך עדינה ולא מושלמת.

הפסיכולוגיה הבודהיסטית אינה מבטיחה שקט תמידי או אימהות רגועה ללא קושי.

היא מציעה משהו צנוע ועמוק יותר. יכולת לפגוש את החיים, ואת האימהות, עם פחות מאבק ויותר לב.

וזו אולי המתנה הגדולה ביותר שאנחנו יכולות לתת לעצמנו ולילדינו.

 
אנחנו כאן בשבילך, תמיד 💜

📞 054-2486810   מרכז Womena!

 

לקבלת עדכונים וקישורי חינם להרצאות הצטרפי לקבוצות הוואטצאפ השקטות שלנו

אהבת? שתפי:

תפריט ניווט:

פוסטים אחרונים

רוצות להישאר מעודכנת?

הרשמו לקבלת עדכונים על מאמרים חדשים וחדשות חמות מהמרכז !

עקבו אחרינו

תפריט נגישות

שיחת היכרות לא מחייבת

השאירי פרטים ונחזור אלייך

Thank you