את הבאת תינוק.ת לעולם, החיים שלך השתנו, זה מרגש… וכן, יחד עם זאת, בימים שלאחר הלידה את עלולה להרגיש גם דכדוך, מועקה, חרדה, עייפות, קושי לישון וירידה בריכוז. זהו מצב שחולף תוך זמן קצר וידוע כ- Postpartum blues.

אם לאורך זמן את חווה עצב עמוק יחד עם רגזנות או חרדה, חוסר הנאה, ערך עצמי ירוד ואשמה, קושי להתחבר רגשית וחוסר אונים בטיפול בתינוק.ת שלך, קושי רב להתרכז ולקבל החלטות – ייתכן ואת חווה דיכאון אחרי לידה.

כ- 10% מהנשים סובלות מדיכאון הקשור להריון ולידה.

 לדיכאון אחרי לידה ישנם מאפיינים ספציפיים: חרדה לבריאות התינוק.ת, חרדה הנובעת מהאחריות החדשה, וספק לגבי יכולתך למלא את תפקיד האמא.

במחצית מהמקרים תסמיני הדיכאון מתפתחים כבר במהלך ההריון. במקרים בהם הדיכאון מופיע אחרי הלידה, זה קורה בעיקר בחודש הראשון, וכמעט בכל המקרים עד ארבעה חודשים לאחר הלידה.

גורם הסיכון מספר אחת לדיכאון בהריון ואחרי הלידה הינו דיכאון של האמא בעבר, הקשור או לא קשור להריון ולידה.

גורמי סיכון אחרים: גיל צעיר (מתחת ל- 25), הריון לא רצוי או לא מתוכנן, היסטוריה משפחתית של דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל, דימוי גוף שלילי בהריון ואחרי הלידה, חששות מסיבוכי הריון, פחד מלידה, בעיות רפואיות הנובעות מהריון, כגון סכרת הריון, רעלת, זיהום אחרי לידה ועוד.

גורמים גנטיים: רישום סטטיסטי לאומי בארה"ב הכולל יותר מ- 580,000 זוגות אחיות, מראה כי הגורמים הגנטיים מעלים את הסיכוי לדיכאון אחרי לידה ב40%. זאת אומרת שאם אחות אחת פיתחה תסמיני דיכאון בהריון או אחרי הלידה, הסיכון לאחות השנייה עולה פי 4 (מ- 10% ל- 40%).

מחקר אחר מראה כי ל- 42% מהנשים עם דיכאון אחרי לידה, יש קרובות משפחה אשר סבלו גם הן מדיכאון אחרי לידה (מוגדר כדיכאון המופיע עד 4 שבועות אחרי הלידה).

מהמחקר עולה כי אין גן אחד שאחראי לדיכאון. ישנה שורה של גנים. התורשה אינה תהליך פשוט של מעבר גנים מהורים לילדיהם. הגנים עוברים שינויים ונוצרים וריאנטים שונים של אותם גנים אשר משפיעים על דרך הביטוי שלהם.

כמו כן קיימת תופעת האפיגנטיקה – במהלך החיים ה-DNA שלנו צובר שינויים ביוכימיים.

החוויות שלנו (חוויות חיצוניות כגון פעילות פיזית, פעילות חברתית, אכילה, סביבה, ומצד שני חוויות פנימיות כגון סגנון חשיבה, רגשות, למידה) יכולות לגרום לגנים מסוימים (כמו הגנים של הדיכאון) לא לבוא לידי ביטוי. זה מסביר מדוע 40% מהאחיות שהשתתפו במחקר, כולל תאומות זהות, פיתחו דיכאון ו- 60% לא.

הגנטיקה אינה גזרה וגם אם אין בכוחנו לשנות את הגנים שלנו, אפשר לשנות את הביטוי שלהם!

שינוים הורמונליים:

אסטרוגן – הורמון חיוני להתפתחות העובר, גורם לייצור של כלי דם חדשים בגוף, אחראי להובלה של חומרים מזינים ועוד. מהרגע שאישה נכנסת להריון, רמת האסטרוגן בגופה קופצת מ- 30-40 ל- 2500 פיקוגרם (אחד טריליון של גרם) למיליליטר וממשיכה לעלות באופן מתמיד עד ל- 7000 ומעלה. יחד עם זאת, ישנן תנודות ברמות האסטרוגן. רמת האסטרוגן הגבוהה עושה אותך קורנת, שלווה ומאושרת.

פרוגסטרון – הורמון נוסף שעולה במהירות במהלך ההריון. הוא יוצר סביבה מתאימה להתפתחות העובר, גורם לגדילה של הרחם וחיזוק המערכת החיסונית. כמו כן, הוא גורם לרצועות הפרקים להשתחרר ולהתגמש לקראת הלידה.

אצל חלק מהנשים ישנה רגישות גבוהה הן לתנודות של האסטרוגן והפרוגסטרון במהלך ההריון והן לירידתם החדה אחרי הלידה. הרגישות קשורה לשינוי פעילות של גנים מסוימים בהיפוקמפוס (חלק מהמערכת הלימבית, המערכת האחראית לרגשות).

מחקר אשר מחקה את השינויים ההורמונליים אחרי לידה, השווה שמונה נשים עם היסטוריה של דיכאון אחרי לידה לשמונה נשים ללא דיכאון בעברן. כל הנשים קיבלו מינונים גבוהים מאוד של אסטרוגן ופרוגסטרון בדומה להריון, ואחרי תקופה מסוימת מתן ההורמונים הופסק. בקבוצת הנשים עם היסטוריה של דיכאון אחרי לידה הופיעו תסמיני דיכאון אצל חמש מהמשתתפות. אף אחת מהקבוצה השנייה לא פיתחה תסמיני דיכאון.

אוקסיטוצין – הורמון המכונה "הורמון האהבה". הוא מיוצר בהיפותלמוס ומשוחרר בזרימת הדם ע"י בלוטת יותרת המוח. הוא גורם להתכווצויות של הרחם ומקדם את הלידה. יחד עם זאת הוא מעודד ומגביר את החיבור הרגשי עם התינוק.ת שלך אחרי הלידה ויוצר תחושות חיוביות של ידידותיות וחיבה. אוקסיטוצין מופרש בכל מערכת יחסים אוהבת ובסיום הלידה רמתו עולה.

מלטונין – הורמון שינה המופרש ע"י בלוטת האצטרובל ומנהל את מנגנון המקצבים הביולוגיים – תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים מחזוריים של ערנות ושינה. רמת המלטונין עולה משמעותית במהלך ההיריון היות והוא מופרש בשפע גם ע"י השיליה. אחרי הלידה הרמה שלו יורדת במהירות. לא פלא שאנחנו מתקשות לישון בשבועות הראשונים אחרי הלידה.

קורטיזול – קורטיזול הוא הורמון הלחץ בגוף, והוא מופרש ביתר שאת בטרימסטר השלישי של ההריון. מדוע זה קורה? הקורטיזול משחרר סוכר בזרם הדם שלך והעובר משתמש בו לאנרגיה וגדילה. במהלך ההריון הגוף מנטרל את הלחץ הקשור לעליה ברמת הקורטיזול. רמות גבוהות במיוחד של קורטיזול בחלק השלישי של הריונך עלולות לגרום לחרדה ודיכאון אחרי לידה.

אנדורפינים – שרשראות חלבון המופרשות ע"י ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח. לאנדורפינים השפעה דומה לזו של מורפין – מרפאים ומרגיעים כאב. הם מופרשים בזמן הלידה ואחריה. האם והתינוק.ת רוויים בהם ומרגישים אושר וקרבה עמוקה.

הטבע מזרים לך שפע "סמים" שמרימים את מצב הרוח, מרגיעים, מרדימים בלילה ומשככים כאב כדי לתמוך בך במסע של יצירת חיים חדשים. כשאת יולדת, את נשארת עם הרבה פחות מההורמונים הנפלאים האלה… נראה לי ממש לא הוגן. את בוכה, רגישה, מדוכדכת, עצבנית ומתקשה לישון… כאמור, ברוב המקרים אנחנו מתמודדות יפה עם ירידת ההורמונים ומתאוששות תוך שבועות ספורים. אנחנו מרגישות כוחות מחודשים, אושר וקשר חזק וטבעי עם התינוק.ת שלנו לצד הדכדוך אחרי הלידה.

איך מבדילים בין דיכאון (מינורי או מז׳ורי) לדכדוך אחרי לידה?

הנה תשעת הקריטריונים לדיכאון:
 1) מצב הרוח שלך ירוד רוב הזמן ואת מתקשה לשמוח
 2) את לא נהנית ופחות מתעניינת בהתפתחות של התינוק.ת
 3) את מתקשה לישון אפילו כאשר התינוק.ת שלך ישנ.ה
 4) את חסרת תיאבון או שישנה אכילה מופרזת, רגשית או לא מסודרת ולא עקבית
 5) את תזזיתית יותר מהרגיל או להפך, איטית מהרגיל
  6) את עייפה מאוד
 7) את מרגישה חסרת אונים, הערך העצמי שלך ירוד, אולי את מרגישה אשמה
 8) יכולתך לחשוב, להבין, לזכור ולהתרכז ירודה
 9) מופיעות מחשבות טורדניות על משמעות החיים, הקשיים בחיים ועל המוות

דיכאון מז'ורי מאובחן אם חמישה מתוך תשעת הקריטריונים נוכחים לתקופה של יותר משבועיים. במידה ופחות מחמישה קריטריונים נכונים עבורך את בדיכאון מינורי. השניים הראשונים – מצב רוח ירוד וחוסר עניין והנאה – הכרחיים לאבחנה.

במהלך מעקב ההיריון בטיפת חלב תתבקשי לענות על שאלון הערכה עצמית בן עשר שאלות שנקרא:

Edinburgh Postnatal Depression Scale

עלייך לדרג כל שאלה בין 0-3, כשהתוצאה המקסימלית היא 30. אם התוצאה שלך היא מעל 11, תופני להערכה פסיכיאטרית וטיפול.

מה הטיפול? 

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להגיע למודעות שאת זקוקה לטיפול. אל תישארי לבד עם התחושות והמחשבות שלך, פני לטיפול פסיכולוגי. את כאן ועכשיו עם התינוק.ת שלך, את רוצה להחזיר לעצמך את השמחה, ההנאה ותחושת המסוגלות. את רוצה את החיבור הרגשי לתינוק.ת שלך.

גישה התנהגותית קוגניטיבית – CBT – זוהי גישה טיפולית המתמקדת בהווה ונותנת מקום לרגשות, לתחושות הגופניות ולכל מחשבה שעולה, אפילו מחשבה שאת מפחדת לנסח לעצמך. שיטת הטיפול הזו פונה אל החלק הבריא בך ומעודדת אותך להאמין ביכולתך להתמודד עם הסיטואציה.

הנחת היסוד של CBT הינה כי ישנו קשר ישיר ומיידי בין מחשבה – רגש – תגובה. החלק בו אנחנו יכולות לשלוט הוא המחשבה השלילית האוטומטית אשר גורמת לחרדה וגוררת אחריה מחשבות שליליות נוספות והחמרה בעצב ובחרדה. המחשבות הללו משפיעות מאוד על ההתנהגות ועל התפקוד. בטיפול ההתנהגותי – קוגניטיבי אנו מנסות לזהות את המחשבות השליליות המוגזמות, ולהתאמן בלמתן אותן. זה אומר להגדיר את אותן מחשבות בצורה שיותר קרובה למציאות, ולהפוך אותן לפחות מפחידות בעזרת מילים רכות יותר. אפשר גם להתעלם ממחשבות מסוימות בעזרת הסחת דעת, או שאפשר להגדיר אותן כנכונות, אך לא מועילות כעת. אם אנו מצליחות בכך, נרגיש פחות עצב, אשמה וחרדה. נתפקד טוב יותר. הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית התפתחה לאורך השנים גם דרך רעיונות של בודהיזם, מדיטציה ומיינדפולנס.

כמובן, המחשבות האוטומטיות השליליות קשורות לאמונות יסוד על עצמנו ועל העולם, וכן קשורות לדרכי ההתמודדות אשר שירתו אותנו לאורך חיינו. כאשר את בדיכאון, מוטב לשמור את כוחותייך ולא להתמקד בחוויות שליליות מן עבר, לא לחפש את הסיבות. למעשה, אין תשובה מספיק טובה לשאלה "למה?" ובתוך השאלה כבר מרגישים ביקורת… לא חשוב למה ומדוע, חשוב שאת תרגישי טוב יותר כאן ועכשיו.

במצב הדיכאוני הבינוני והקשה הרבה פעמים נראה לנו בלתי אפשרי לגייס כוחות להתמודדות…אנו זקוקות לאמפתיה, תמיכה, וכן, גם זקוקות להכרה במצב הדיכאוני שלנו, עזרה ושחרור מחובת הטיפול בתינוק.ת שלנו לפעמים. זה בסדר. במצב כזה הטיפול הפסיכולוגי יהיה תמיכתי בלבד ונצרף גם טיפול תרופתי. אפשר להתחיל טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי גם במצב בינוני ובתפקוד שמור.

שילוב בין טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי משיג את התוצאה הטובה ביותר.

מזמינות אותך לפנות אלינו כדי לקבל מידע לגבי האפשרויות השונות במרכז Womena. את חשובה והבריאות שלך דורשת התייחסות! מגיעה לך להרגיש יותר טוב ולקבל עזרה.