בתוך התקופה הטראומתית, מה יכול לתת לי יציבות? מה יכול לעזור לי לווסת את עוצמות הרגש והתחושות הקיצוניות בגוף?
מאת: ד"ר רומי אנגל, מנהלת מרכז WOMENA, וצוות וומנה
טיפים לוויסות גוף-נפש
שבועות חלפו מאז תחילת המלחמה. משתפות אתכן בכמה דרכים שיכולות לעזור לכן בויסות וייצוב עצמי. תוך כדי הניסיון של כל אחת מאיתנו להתמודד, אנו גם מתבקשות ורוצות לתמוך ביקרים לנו, חברים/ות, משפחות, קולגות וקהילות אשר חווים מצוקה גדולה. חשוב שאנחנו נפנה כמה רגעים קודם כל לעצמינו.
בתוך כל הכאב והעצב העצום של התקופה הטראומתית בה אנו נמצאות, עולות שאלות חשובות:
מה יכול לתת לי יציבות עכשיו?
מה יכול לעזור לי לווסת את עוצמות הרגש והתחושות הקיצוניות בגוף?
מסתבר שיש לנו כוחות עצומים להתמודד עם מצבים לא נורמליים. הימים שאנו עוברות בהחלט לא נחשבים לנורמליים. אפשר לומר שתקופת הקורונה גם עשתה לנו סטאז' להתמודדות עם איום והתמודדות עם אי-ודאות.
הנה כמה דגשים שיכולים מאוד לעזור לנו לווסת בימים אלה:
1- קבלה
קבלת התגובה הרגשית שלי כלגיטימית: במצב הנוכחי, חשוב שנקבל את הרגשות, המחשבות וההתנהגות שלנו כפי שהם, כהגיוניים. תסמכו על עצמכן, תקבלו את הרגשות שלכן כפי שהם. נסו להפחית ברגשות אשם והשוואה בין הקושי שלכן לבין זה של אחרים. וכן, טבעי שנהיה פגיעות יותר לרגשות שליליים עכשיו. טבעי שנהיה מוצפות, כואבות, פחות מרוכזות.
2- מעגל תמיכה
יצירת מעגלים של תמיכה: המעגל הראשון הוא הפנימי, טיפול בצרכים שלי, הדרכים דרכן אני מייצרת יציבות ואיזון. המעגל השני הוא המשפחה הגרעינית. מעגלים רלוונטיים נוספים הם המעגלים החברתיים והמקצועיים. אצלי לדוגמא, בחרתי 2-3 קבוצות שמספקות לי מידע, ידע ותמיכה לעשייה האישית והמקצועית שלי.
3- הגבלת התראות
הגבלת מספר עדכוני חדשות ביממה: כמות האובדן, הכאב והטראומה שאליה נחשפנו בתקופה האחרונה היא קיצונית, ומערכת העצבים מגיבה בהתאם. כדי לווסת את העומס הזה, חשוב להגביל את היקף החשיפה לתוכן שמעורר לחץ וחרדה. המשיכה שלנו לחדשות, עדכונים והתראות היא מובנת, במיוחד סביב אירוע שאנו מתקשות להבין. במציאות שבה אנו נמצאות היום, העיסוק המתמיד בעידכונים, חושף את הנפש והתודעה לתכנים שמחלישים אותנו. יש לבחון היטב איזה מינון מתאים לי? באילו מקורות מידע אני נעזרת? איך אוכל להבחין אם נחשפתי לכמות המתחילה לפגוע בי נפשית?
4- פגישה משפחתית
רמת הלחץ בבית גבוהה. הפתיל של כל בני המשפחה קצר ביותר. מצב הרוח פחות יציב ומשתנה מרגע לרגע. השגרה של 'אחרי החופש הגדול' ו'אחרי החגים' התפרקה לרסיסים. קביעת מפגש קצר בו בני המשפחה הנמצאים בבית מקבלים הזדמנות לשתף מה שעובר על כל אחת ואחד. למה כל אחד מאיתנו זקוק כרגע? איך הלחץ והמלחמה משפיעים עלינו?
5- נתינה
פעילות התנדבותית: פעילות ועשייה מחזקת את החוסן שלנו. פעילות אקטיבית מחברת אותנו לתחושת המסוגלות. יש לברר אילו מוסדות וארגונים באזור שלך התארגנו לסיוע בזמן המלחמה, כגון תנועת נוער, מתנ"ס, מועצה מקומית, מרכז קהילתי, בית כנסת, או מיזם אישי.
6- כאן ועכשיו
תזכורת 'שכך זה עכשיו': ננסה להזכיר לעצמנו שהתקופה הנוראית והחשוכה הזאת תסתיים בסוף.
7- משאבים
תשאלי את עצמך, מה אני יכולה לעשות שיתמוך בי עכשיו? מה עזר לי בתקופות קודמות של קושי? באלו משאבים פנימיים/סביבתיים נעזרתי?
8- מעקב
קשיבות לעצמי ומעקב אחר רמות המתח והלחץ שלי במהלך היום: אני מזהה שאני זקוקה ליותר מרווחי זמן בין משימות. יתכן שפעם בשעה אני צריכה אפילו לעצור את העשייה ולקחת כמה נשימות עמוקות.
9- טקסים
יצירת טקסים קטנים בבוקר ובערב: טקסים נותנים לנו תחושת שליטה בתקופה של אי-ודאות. האם יש טקס קטן שאפשר לאמץ עכשיו? ברמה של לקום בבוקר ולשמוע שיר מרגיע, הכנת סיר של דייסה מפנקת לכל המשפחה, הליכה לילית עם הכלב (מומלץ גם אם אין כלב 😉).
תרגול פיזי לוויסות וייצוב עצמי בזמן משבר
בימים אלה, בהם אנו נמצאות בסטרס גובר, מערכת העצבים המרכזית שלנו פועלת שעות נוספות.
המתח מלווה אותנו יומם וליל. אנשים מתעוררים בהרגשת מתח באיברי הגוף, בלסתות, בשכמות, בצוואר ובבית החזה. המתח עשוי לגרום לעליה בלחץ הדם, לקצב לב מוגבר, להפרשת כמות יותר גדולה של קורטיזול, להפרעות במערכת העיכול ותסמינים פיזיים נוספים. יתכן שהתיאבון השתנה, ומערכת העיכול לא מתפקדת כתמול שלשום. הגוף נכנס למצב הישרדותי בו קיים עומס יתר על איברי גוף מסוימים שסופגים את המתח. לכל אחת מאיתנו יש את המוקד המוכר לה בגוף, הנותן אותותיו בשעת מתח. במצבים אלו, הנטייה הטבעית של חלקנו היא להיכנס למוד תקיעות והמנעות, וכן להמעיט בתנועה, דבר שפוגע ביכולת שלנו להתמודד.
אז מה ניתן לעשות עם רמת לחץ גבוהה?
אלו דרכים קיימות להפחית את המתח ולהשקיט את מערכת העצבים המרכזית? לכל אחת מאיתנו יש את הדרך שהכי תתאים לה. כדי להגיע אליה אפשר להתנסות בדרכים השונות שאנו מציעות (הן נפשיות והן פיזיות), וכן להסתמך על ניסיון העבר בתקופות סטרס קודמות – באילו משאבים נעזרתי כדי להירגע?
כל מה שנעשה ברמה הפיזית ע"מ להרגיע את עצמנו או לשחרר את המתח שהצטבר, ישפיע עלינו ברמה הנפשית, כולל שינוי במצב רוח ויצירת הרגשת נינוחות. חולקות אתכן כמה דוגמאות: החל משיטות קרקוע (בדוגמאות למטה), תרגילי נשימה, תנועה אשר מייצגת יציבות ואיזון (תנוחת העץ וההר).
הפעם בחרנו לשתף אתכן בכמה דרכים פיזיות להשגת רגיעה, להחזרת גופנו 'הביתה', למצב מוגן, בו יש לנו יותר חופש פעולה וגם שליטה בתחושת החוסר-ודאות ורגשות החרדה.
✨אפילו 6 נשימות עמוקות מספיקות כדי להפעיל את המערכת הפאראסימפתטית שאחראית על הרגיעה שלנו.
א. דרך מצוינת לעשות זאת היא לחלק את הנשימה ל-4 פעימות:
- עצירת נשימה קצרה
- שאיפה דרך האף
- עצירה קצרה
- נשיפה החוצה דרך הפה
ב. פרח נר –
- אחזי בפרח דמיוני ונשמי עמוק (כאילו את מריחה את הפרח)
- ואז אחזי בנר דמיוני ונשפי את כל האוויר החוצה (כאילו את מכבה את הנר)
✨כיווץ ושחרור:
- כיווץ של כפות הידיים – ספרי עד 3 ושחררי (חזרי על הפעולה פעמיים)
- כיווץ של כפות רגליים – ספרי עד 3 ושחררי (חזרי על הפעולה פעמיים)
✨עיסוי עצמי: פנים, עורף, וקרקפת. פעולה זאת מעוררת את עצב הואגוס.
✨השתרשות: יצירת מגע עם האדמה בכפות הרגליים.
מאחלות לכן ימים של שקט ושלווה.